התערוכה: הסלון ברחוב אגריפס מהווה מחווה לספר: וינה 1900, שיצא לאור ב-2019 בעריכת רינה פלד ושרון גורדון.

הספר הוא מעין רטרוספקטיבה של החוויה הווינאית המיוחדת במפנה המאה התשע-עשרה. רבים מהמאמרים המקובצים בו עוסקים בהיבטים התרבותיים, אמנותיים וחברתיים של וינה במפנה המאה התשע-עשרה: הארכיטקטורה, הסדנאות הווינאיות שבהן יצרו מיטב אמני התקופה כמו, גוסטב קלימט, יוזף הופמן ואוטו וגנר, המוסיקה של גוסטב מאהלר, הפסיכואנליזה הפרודיאנית, מורשת הקולנוע הוינאי, בית הקפה, המטבח הוינאי, אשת הסלון, הנערה המתוקה ועוד.

לצד האירועים האקדמיים המוקדשים לספר גלריה אגריפס 12 מקיימת ארוע אמנותי מיוחד, והופכת את הגלריה למעין סלון בו כל אחת ואחד מהאמנים מציג עבודה עכשווית המתכתבת עם וינה של מפנה המאה התשע-עשרה. העבודות מתפרסות על פני מדיה שונים: ציור, פיסול, מיצב, מיצג, צילום וצורפות.
וינה של מפנה המאה התשע-עשרה יצגה עולם פתוח שבו אינך זקוק לדרכון כדי לנוע ממקום אחד לשני, עולם של בתי קפה ספרותיים שבהם נוצרו כמה מהתנועות והאופנות המודרניסטיות החשובות של התקופה, עולם של אולמות קונצרטים שחלקם פתוח לקהל הרחב, של פארקים עירוניים שבהם אפשר לטייל בנחת. עולם שמעורר בנו געגוע עמוק.

ואכן, בימים אלה, שבהם עולם הרשתות הווירטואליות מחליף את המציאות הריאלית, קשה שלא להתגעגע לימים שבהם התקיימו מפגשים בלתי אמצעיים בין בני האדם. והגעגוע הוא כפול: גם ל״עידן השיחות״ – אחד הכינויים המקובלים של וינה 1900 – וגם לימים שלפני סגר המגיפה, שיצרה את ״עידן הבודדים״, שבו כל אחד ספון בביתו ללא קשר פיזי עם העולם הממשי.

רינה פלד, מקס אפשטיין (אוצרים)