דוקרב 2 – גיבורים

בין מלחמת ששת הימים ליום כיפור נפצע גבי יאיר בתאונת אימונים, תוך כדי הטלת רימון שריסק חלק מאצבעות יד ימינו. אלו אותן שנים בהן העמידה האמנות הישראלית בסימני שאלה את הגבולות, הגוף והזיכרון. זו תערוכת היחיד החמישית של גבי יאיר, המשך לתערוכת יחיד קודמת "דו קרב" ממרס 2015 באוצרות ליאב מזרחי שהוצגה בגלריה אגריפס 12. התערוכה העומדת בפני עצמה, ממשיכה את קודמתה בחינת צמיחה של עבודה מתוך עבודה. בתערוכה זו, "דו קרב 2 – גיבורים", שם טעון הנע בין הפאתוס לבין האירוניה, בוחן יאיר את סטריאוטיפ הגבר "הגיבור" הישראלי לאור הפער הגדול בין האיקון, הפלקט, וצילומי העיתונות של הגיבורים, לבין המציאות אותה מתאר גבי, עולם של חברים/גברים יפי נפש החושבים אומנות ועושים אומנות והאלימות המיליטנטית זרה להם.
בתערוכתו, מפגיש יאיר שתי צורות הבעה שונות, האחת רישום קלאסי, בעט, בעיפרון או בפחם על נייר והשנייה, רישום צבעוני במחשב. עיבוד של צילום דיגיטלי. העבודות בטכניקות שונות אך משלימות זו את זו והקשר הוא בתמטיקה ובאסתטיקה. תמטיקה של מחאה אך באיפוק רב.

"ב 1991, כותב גדעון עפרת על תולדות החייל באמנות ישראלית: "…אכן לאורך שנות השבעים והשמונים מבטאים עשרות אמנים בישראל את הדה-מיתולוגיזציה של החייל העברי. תהליך 'חילונו' זה של החייל באמנות ישראלית אינו סתם תהליך פרובוקטיבי אוונגארדי של הסרת ה'הילה', כי אם חשבון נפש נוקב של תרבות, המתעוררת מחלומה אל דווי קיומה הכותש." אני מבקש לשייך שורות אלו אל יאיר בכמה היבטים: ראשית הביוגרפיה הצבאית של יאיר מכניסה אותו אל מחנה הלם הפציעה. עשן הרימון המערפל את הראייה ומטשטש את הנוף, נוכח ברישומיו מאז תחילת דרכו של יאיר ומקבל כאן התקדמות ופיתוח רעיוני מורכב ומאתגר, הן פסיכולוגית והן טכנית. שנית, מחיקת דמות החייל, קודם בכרטיסי הביקור ולאחר מכן בהגדלות הרישומים הדיגיטליים. שם פניו כבר לא נוכחים, אך במקומו יש את כניסת הנוף והגבול הפרוץ והחסום כאחד. נקודה שלישית היא ההיבט הצרכני העולה משימוש ציני בכרטיסי ביקור של סוכן הנדל"ן הקטנים והמוגדלים והן בצבעי הדמוקרטיה המושחרים – פעולה עכשווית אקטואלית לישראל 2016".
(מתוך מאמר של ליאב מזרחי 2015)

פרטי התערוכה
תאריכים
28.12.2017 - 20.01.2018

תערוכות נוספות

כל התערוכות
Back to top